השחקן הצעיר: יובל זוסמן (עירוני רעננה)

והנה הקונצנזוס השני שלנו. עודף הגדרות, אולי מעט לא בהירות (השחקן הצעיר של העונה ותגלית העונה), יצרו איזשהו בלבול קטן שעבר תיקון בהתאם, אבל אם יש מקום שלא היינו צריכים להתערב בו - הרי שהוא בקרב על תואר השחקן הצעיר של העונה, שהלך פה אחד ליובל זוסמן.

כבר בתחילת העונה, כשהוא בן 18 בלבד, קיבל זוסמן את המקום בחמישייה של ברק פלג, באופן מתוכנן יותר או פחות. זוסמן לא נבהל מהמעמד אלא בדיוק ההפך - לקח את ההזדמנות שניתנה לו בשתי הידיים והחזיר שבוע אחר שבוע למאמנו שנתן לו את הביטחון ואפשר לו לשחק את המשחק שלו גם בימים בהם היה פחות טוב. בדצמבר יצא זוסמן עם נבחרת הנוער של ישראל לאליפות אירופה, ולמרות שהסתיימה בטעם חמוץ משהו, זוסמן חזר ממנה כשהוא בכושר מצוין, מה שהתבטא היטב גם בהמשך העונה שלו ברעננה, בה הפך להיות אחד השחקנים החשובים בסגל של ברק פלג והאיש הכי חשוב של הקבוצה ברגעי ההכרעה. לא מעט נצחונות השיגה רעננה העונה בזכות קור הרוח והיכולת הגבוהה שהפגין זוסמן במאני-טיים, ובקבוצה מהשרון יקוו שכך יהיה גם בפלייאוף. רבים כבר הדביקו לגארד הנהדר את טייטל "השחקן הבא של ישראל" ואם ימשיך בגרף השיפור שהציג השנה - אין ספק שעוד נראה אותו מככב במדי הנבחרת הלאומית שלנו ממש בשנים הקרובות. 11.7 נקודות, 3.7 ריבאונדים ו- 2.3 אסיסטים העמיד זוסמן בממוצע לערב, שזיכו אותו פה אחד לתואר השחקן הצעיר של העונה.

השחקן השישי: עודד שעשוע (מכבי הוד השרון)

עם הניסיון בא התיאבון. אם היינו צריכים לסכם את העונה של עודד שעשוע במשפט אחד, כנראה שהיינו כותבים את המשפט הזה. שעשוע, שועל ותיק בכדורסל הישראלי בכלל ובליגה הלאומית בפרט, לא חשב לעצמו שבגיל 35 הוא יהיה אחד הגורמים המרכזיים לעלייתה של הוד"ש לפלייאוף. השחקן הותיק סגר חודש חלומי שגם הוא לא זכר כמוהו שנים ארוכות, עם 19 נקודות בממוצע למשחק, כשלצד חכמת המשחק והניסיון הרב שהוא מביא - הוביל את קבוצתו ל- 8 הגדולות. למרות שלפניו עולים בחמישייה שחקנים פחות מנוסים ופחות משפיעים ממנו - דווקא העליה שלו מהספסל היא זו שעושה את ההבדל עבור הקבוצה של חנן הירשוביץ', שנכנסה לפלייאוף בכושר נהדר ועוד יכולה להמשיך לחלום על הפתעה מרעישה. 11 נקודות, 4.5 אסיסטים ו- 2.1 ריבאונדים רושם שעשוע בממוצע לערב.

שישה מאמנים בחרו בשעשוע לשחקן השישי של העונה. לירן מורן זכה ב- 3 קולות ודולב דראפיץ' ב- 2. עד זכו בקול אחד: דודו שמריז, גולן גוט ואורי קוקיה.

שחקן ההגנה: מרקיז אדיסון (מכבי רחובות)

מעטות הן הקבוצות שהצליחו להתמודד יפה עם טבעות הברזל הבלתי חדירות באולם "קציר" ברחובות. גם אלו שכן, גם אלו שלא - היו צריכות לעבור לפני כן את המחסום ההגנתי הראשון. מרקיז אדיסון הגיע לרחובות כשחקן שקודם כל מדבר הגנה, אחרי שסיים כמלך החטיפות בליגה הדנית הראשונה ולמעשה כמעט בכל מקום בו שיחק סיים עם ממוצע של 2 חטיפות ויותר לערב. הרבה מהיכולת ההגנתית של רחובות העונה התבססה על היכולות של אדיסון - שהרבה להתיש את שחקנים עליהם שמר והיה הראשון לרדת למתפרצות או להילחם על כדורים אבודים. זה הביא לרחובות פלייאוף. אדיסון סיים את העונה עם 16 נקודות בממוצע למשחק, 5.1 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו- 2.6 חטיפות בממוצע למשחק.

ארבעה מקולות המאמנים הלכו לאדיסון, שלושה נוספים הלכו לאורי קוקיה, שלא היה רחוק מלהיות הנציג השני של האורדונים בין מצטייני העונה. גיא לביא זכה בשתי קולות, וגם ג'מאל אולסוורה, איגור סימן, דנדל לוינגסטון, גיל אמיתי וג'וש הירסטון זכו בקול אחד.

השחקן המשתפר: בן אייזנהרט (הפועל באר שבע)

לא הרבה יכלו לנחש לאן תלך העונה של בן אייזנהרט בבאר שבע, שמצד אחד כבר עבר עונה אחת סבירה בליגה, אך מצד שני אחרי עונה בה כמעט ולא ראה פרקט במדי מכבי אשדוד בליגת העל התאמתו לקבוצה שמכוונת גבוה כל כך הועמדה בסימן שאלה. אייזנהרט הגיע לבאר שבע, תחילה, כשחקן שאמור היה לתת גיבוי לג'ף אלן בדקות המנוחה שלו, אולם מהר מאוד יניב בורגר נאלץ לשנות קונספט, בין השאר בשל בעיית צבירת העבירות המהירה של אלן, ואייזנהרט עשה את הסוויצ' - משחקן ספסל שעולה לתת כמה דקות, לשחקן חמישייה שחולק עם ג'ף אלן את עמדת הסנטר.

העונה של אייזנהרט סבלה מלא מעט חוסר יציבות, אולם באר שבע, בסופו של יום, קיבלה שחקן הרבה יותר משמעותי מכפי שציפתה. הסנטר סיים את העונה עם ממוצעים של 6.3 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו- 1.1 אסיסטים לערב, והוסיף כמה תצוגות דאבל-דאבל נהדרות שעוד ייזכרו היטב כשמאמני הליגה יפתחו את פנקסי ההחתמות בקיץ. אייזנהרט גרף ארבעה מקולות המאמנים וזכה בטייטל אחרי מאבק צמוד עם דולב דראפיץ', שנטל קול אחד פחות אך היה משמעותי באותה המידה למכבי רחובות העונה. עוד זכו בשני קולות: גל גלינסקי ורום גפן. שגיב דוד, ניב משגב ויונתן לוי נטלו קול אחד כל אחד.

תגלית העונה: ניב משגב (הפועל חיפה)

הרבה הרימו גבה כשבקיץ בחרה הפועל חיפה לשים את מלאכת ניהול המשחק שלה על כתפיו של ניב משגב. משגב, רק בן 21, גדל במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון (כמו לא מעט רכזים שעברו בליגה בשנים האחרונות) והתגלה ע"י יו"ר הפועל חיפה, יובל רוסמן, עוד כששיחק במדי הפועל עכו בליגה הארצית, ומיד הוחתם על חוזה ארוך טווח. אופיו השקט והצנוע ומוסר העבודה האינסופי אפשרו לו מעבר חלק מארצית ללאומית, כשממוצעי הדקות, הנקודות, האסיסטים והריבאונדים שלו נשמרו כמעט במלואם.

עקב גילו הצעיר (ומשבר גדול שעברה הקבוצה בחודשי החורף) ניב התקשה העונה להפגין יציבות, כשלצד משחקים נהדרים של 15, 17 ו- 26 נקודות ו- 8-10 אסיסטים, הציג גם משחקי נפל בהם ירד ל- 4-5 נקודות, מה שלא מנע ממאמניו, ומחבריו לעמדה (אילן נניקשוילי האגדי) להמשיך להאמין בו. וזה השתלם. חיפה אמנם לא סיימה את העונה עם הכרטיס ל- 8 הראשונות, אבל הבטיחה את מקומה בליגה הרבה לפני המתוכנן ועל אף המשברים שעברה, ומשגב (9.4 נקודות, 4.4 אסיסטים, 3.3 ריבאונדים) - שעוד ימשיך לעבוד קשה ולהתחזק בקיץ - עוד יוכל למצוא את עצמו עושה עוד צעד עם חיפה בעונה הבאה, שאולי גם יבטיח לו את המקום בין חברי חמישיית העונה הראשונה.

משגב קטף 5 מקולות המאמנים לתואר "תגלית העונה", גיל בני וייבגני חולודוב גרפו 3 מקולות המאמנים כ"א, תומר זלמנסון ואריאל נבון זכו בקול אחד.